כבר כתבתי המלצה על המקום הנפלא שהתחתנו בו, חוות דרך ארץ בניהולו של עופר, אבל לא הייתי מוכנה בכלל למה שקרה ארבעה חודשים אחרי החתונה.
Throwback ליום של החתונה, התחתנו בסוף החודש (27.10) ושני שוטרים שכנראה חיפשו להשלים את מכסת הדו"חות שלהם חיכו לחברים שלנו בניידת בלי אורות, שיסיימו לעלות על ההסעה מחוץ
המשך
לגן. ב-2 בלילה, כשהם שיכורים על האוטובוס, שמונה מהם קיבלו דו"חות על אי עטית מסכה. בזמן שזה קרה אנחנו (הזוג) עוד היינו בפנים, באופוריה, מעכלים את החוויה. בזכות עופר, שהגיע מביתו למקום ועמד יחד עם הצוות שלו מול השוטרים כדי שלא תהיה לסיטואציה המיותרת הזאת השפעה על איכות הערב והשמחה שלנו, גילינו על המקרה רק אחרי האירוע, כשבאנו לחזור הביתה.
למחרת בבוקר יצרנו קשר עם עופר לגבי העניין, הוא מצדו הבהיר לנו שאנחנו לא לבד, והבטיח לעזור איפה שיוכל ובמה שנצטרך. כמובן שדאגנו שכל מי שקיבל דוח יגיש ערעור, אבל כולם נדחו. כזוג היינו אובדי עצות, בתחושה לא נעימה מהחברים ובעיקר מתוסכלים מההרגשה. כאשר שיתפנו את עופר (שדרש מאתנו לעדכן אותו בכל התפתחות) על כך שנדחו כל הערעורים, התשובה המידית שלו הייתה שהוא ישתתף ב-50% והוסיף "באהבה מכל הלב, מגיע לכם להתחיל את החיים החדשים באנרגיות טובות". אין מילים לתאר את ההרגשה החמימה שהמילים האלו גרמו לנו להרגיש, לא להיות לבד בסיטואציה הזו, ולדעת שבחרנו לחגוג את היום המאושר בחיינו במקום שרואה אותנו ורוצה את טובתנו באמת ולא כסלוגן.
ראינו הרבה מקומות לפני שהחלטנו לחגוג בחוות דרך ארץ. אהבנו שם הרבה דברים, אבל מה שגרם לנו באמת להתאהב זה שני דברים: הגן היפייפה והחומר האנושי. התרגשנו מאוד מהאכפתיות, מהדאגה ומהרצון האמתי שגם אנחנו וגם חברים שלנו נזכור את האירוע הזה הכי טוב שאפשר, זה לא מובן מאליו בכלל!!!
ולאלה מכם שסקרנים, בסופו של דבר אנחנו שמנו את מרבית מה שנותר וחברים שלנו השתתפו בסכום סמלי. כולנו יצאנו שמחים ומרוגשים מהמחווה ומהתוצאה.
אז לבסוף, טיפים מאיתנו אליכם:
1. תדאגו שאחראי ההסעה והנהג דואגים שכולם עם מסכות בזמן העליה להסעה.
2. לכו לפגוש את עופר בחוות דרך ארץ, המקום והקסם של האנשים כבר יעשו את שלהם.
